סיפור על אהבה לנעליים
הגר סידס
זוג מגפיים בצבע בריק
את אהבתי לנעליים קיבלתי מאמא שלי. היא אוהבת נעליים ותיקים. כשהייתי קטנה, היה לה זוג מגפיים בצבע בריק שהייתי ממוגנטת אליו וקיוויתי שיגיע היום ואני אוכל לנעול אותם בעצמי. היא הייתה תמיד בוחרת את נעליה בקפידה והעבירה לי את החיידק. אני זוכרת שהיא לקחת אותי “במיוחד” לנעלי מיקולינסקי בדיזינגוף (שהיו בין יצרני הנעליים הבכירים בישראל) לבחור מגפיים. המגפיים החזיקו שנים ארוכות והיו רלוונטיות למספר שנים עד שאי אפשר היה יותר ללכת איתם.
“יש מכירת נעליים ביפו, רוצה לבוא איתי?” היא הציעה
“כן אני אבוא איתך, מי מוכר?” שאלתי
“מעצבים ישראלים” היא ענתה
הרבה לפני שהיה אינסטגרם היא ידעה לאן ללכת לחפש נעליים, הכירה את בעלי המלאכה ואת המעצבים וידעה לספר לי על כל אחד ואחת מהם. לימים הפכה מכירת הנעליים ל – “שופוני”- יריד נעליים פופולארי ביותר אשר התקיים פעמיים בשנה, חורף וקיץ. נשים צעירות ומבוגרות היו פוקדות אותו ועם זמן ככל שהפך ליותר פופולארי אני ואמא שלי מיעטנו להגיע.
שוק הנעליים בישראל הוא שוק שהולך ונעלם לצערינו הרב. עלות הייצור בישראל היא מאוד גבוהה והיצרנים שנותרו הם מעטים וכשאני מגלה על מותג נעליים ישראלי אני מיד בודקת את העניין בקפידה ומפרגנת ברכישה.

"אני בכלל הייתי עורכת דין"
את מותג הנעליים AMRIA הכרתי בזכות קמפיין הצילומים הראשון של AYEN. כשראיתי את הדוגמנית עם הנעליים בשילוב של המכנסיים, עייני התבייתו על הנעליים והרי לכם המפגש הראשון שלי עם AMRIA
השילוב של עור הנחש עם הבד השקוף, צורתה של הנעל, הותירו בי רצון לבדוק מה עוד למעצבת להציע. בשיטוט באתר שלה, מצאתי מגפוני עור דמוי קרוקודיל בצבע בריק וליבי החסיר פעימה. כשפגשתי את גלית, המעצבת והמייסדת של נעלי AMRIA היה ברור לי מאיפה מגיע הסטייל של הנעליים שלה.
עם גופיה לבנה, מכנסי ג’אמפר וסנדלי AMRIA מנוחשות היא מקבלת את פניי בחנות בשוק הפשפשים ביפו.
“אני בכלל הייתי עורכת דין. אני, אופנה ונעליים לא חיו באותו העולם. כן, הייתי קונה בגדים ונעליים, בעיקר בחו”ל אבל עולם האופנה הישראלי היה זר לי לחלוטין ואם היית שואלת אותי לפני כמה שנים אם אני אייצר נעליים, לא הייתי מאמינה.” מספרת לי גלית בתחילת הפגישה שלנו.
גלית, בוגרת שני תארים בעריכת דין מאוניברסיטת חיפה והייתה במסלול לדוקטורט ועוזרת הוראה. היא עסקה בעריכת דין שנים רבות ולפני מספר שנים התחילה לעבוד כמה שעות בבוטיק אופנה באזור מגוריה, לאט לאט הפכה להיות הקניינית של הבוטיק, כשהיא נוסעת לחו”ל להביא דוגמאות ולבנות קולקציות.

"המפגש עם נעליים התרחש במקרה"
במהלך פגישה במפעל נעליים מטעם הבוטיק שבו עבדה, היא הבחינה כי היא ממש נהנית לדבר ולשאול על נעליים; “בתור עורכת דין, שנמצאת שעות ארוכות בבית משפט ובמשרד וצריכה להיות ייצוגית, תמיד רציתי שיהיה לי זוג נעליים שהוא גם סטייל וגם נוח והיה ממש קשה למצוא כזה משהו בכלל ובישראל בפרט”.
בתור מישהי שהייתה בהרבה כנסים ואירועים במהלך הקריירה שלי, מאוד התחברתי למה שהיא אמרה, למצוא נעליים טובות שהן גם קלאסיות, מתאימות לשמלה או חליפה וגם נוחות היה בגדר הבלתי אפשרי. הייתי סוחבת איתי במזוודה מספר זוגות נעליים שיתאימו לבגדים שהבאתי לעצמי למהלך הכנס ובמהלכו תמיד החזקתי נעליים להחלפה בתיק למקרה שנעליה העקב ישחקו לי את הרגליים. גלית החליטה לעצב כמה דגמים, נסעה לאיטליה, אספה חומרי גלם, חיפשה מפעלים שעושים עימום טוב, למדה, שקדה וייצרה כמה מידות וחברה שלה עזרה לה למכור אותן ביריד. כל הנעליים נמכרו וכך נולד המותג AMRIA (על שם הבנות שלה).
גלית אוהבת כל נעל שהיא מכינה. היא מספרת לי סיפור על כל אחת מהן, איך היא נולדה ואיך היא הגיע למדף.
היא באמת אוהבת נעליים.

לעמוד המעצבת של אמריה באתר שלנו
קימונו
אז קימונו ליאור מור אלון קצת היסטוריה יפן. הקימונו הוא פריט לבוש מסורתי יפני. אנחנו מכירות ומכירים אותו מדמויות בסרטים, בין אם זאת גיישה או
לולאות
Chains לולאות הגר סידס צמיד של סבתא אני זוכרת את הסבתות שלי באירועים, מגיעות כשהשיער עומד מאוד גבוה בצבע קצת סגול, שמלה מהודרת ותכשיטים. תכשיטים,
לה בלה פיגורה – La Bella Figura
לה בלה פיגורה הגר סידס פינת רחוב 34 על שדרת ברודווי זאת הייתה הפעם הראשונה שלי במנהטן, הייתי בת 25, היינו ברחוב 34 על ברודווי
ויקטוריאני – אוריינטלי
ויקטוריאני – אוריינטלי הגר סידס “זאת המיטה שלי” נכנסנו לסטודיו שלו שהוא למעשה הדירה שלו. דירת סטודיו עם שלוש מכונות תפירה, משטח עבודה וגזירה, ספה
סיפור על אהבה לנעליים
סיפור על אהבה לנעליים הגר סידס זוג מגפיים בצבע בריק את אהבתי לנעליים קיבלתי מאמא שלי. היא אוהבת נעליים ותיקים. כשהייתי קטנה, היה לה זוג