קצת היסטוריה
יפן. הקימונו הוא פריט לבוש מסורתי יפני. אנחנו מכירות ומכירים אותו מדמויות בסרטים, בין אם זאת גיישה או לוחם סומו, הקימונו היה שם במלוא תפארתו. לימים עולם האופנה אימץ את הפריט כעליונית או שמלה תוך שימוש בבדים קלים ויום יומיים. הקימונו הוא אינו טרנד חולף, אנחנו עדים לנוכחותו והשפעותיו לאורך ההסטוריה ואם נתבונן בספרים נראה שהוא תמיד היה שם כמקור השפעה לשמלות, סריגי אוברסייז עוטפים, חולצות בסגנונות שונים, ג’קטים ומעילים.
ארון חכם מורכב מפריטים שיוצרים בינם לבין עצמם שילוב ומנעד רחב של אפשרויות לצד פריטים ייחודיים ועל-זמניים והקימונו עונה להגדרה הזו לחלוטין.
כמו כן, הוא לא נולד כדי ל”טשטש” את האגן, המותן או הישבן שלנו אלא, כפריט לבוש עליון הוא יוצר קו אורך שממסגר את פלג הגוף העליון בהתאם לפרופורציות הגוף ולכן הוא המשחק האולטימטיבי של זרקתי על עצמי משהו אנד איי לוק פב-יולס.
אז איך בוחרים קימונו?
כמו כל דבר באופנה וסטיילינג, בהתאם למה שמחמיא לפרופורציות הגוף הספציפי שלנו
והטעם האישי בשלושה היבטים – אורך, בד וסגנון.
אורך- כפריט לבוש בקטגוריה של עליונית, יש לקימונו 2 אורכים מרכזיים: גובה מותן\אגן וגובה אמצע ירך.
כשמשתמשים במשחקי אורך בפריטי לבוש מקבלים הארכה והגבהה לצללית הגוף לכן אין דבר כזה פריט לבוש שאסור למאותגרות גובה או למבורכות גובה ללבוש, הכל עניין של משחק.
קימונו קצר חותך קו רוחב של אגן וישבן ומאזן פרופורציות, אני לא מטשטשת את האגן והישבן אני מלבישה אותם. קימונו שמסתיים בקו האגן ייצור בעין איזון בין החלק התחתון לחלק העליון של הגוף.
קימונו ארוך יותר, יאריך את צללית הגוף וייקח את האאוטפיט למראה לבוש יותר, לדוגמה: בשילוב מעל חולצה מכופתרת או אפילו מעל טי שירט חלקה.
בד – בדים קשיחים יותר או רכים ונשפכים, רקומים או עם תחרות, בדים חלקים או עמוסי צבע והדפסים.
קימונו כעליונית מבד קשיח תיקח את האאוטפיט למקום לבוש ומוקפד יותר, בעוד קימונו מבדים רכים יותר ייקח את האאוטפיט למקום של נונשאלנט לבוש ולא מתאמץ.
סגנון– מכיוון שהקימונו נלבש כעליונית אז בדיוק כמו מעיל אפשר להתפרע ולבחור איזה הדפס או צבע שרוצים; הקימונו הוא פריט בפני עצמו עם חיים משלו שמשתלב מעל כל דבר שתלבשי- מטייץ ועד חצאית, שמלה או חולצה מחויטת.
